<h1>שו"ת התשב"ץ ח"ג סימן נ"ח</h1>
<h2>דף כב.</h2>
[שאלה] ואם נאמנת לומר כבר טבלתי. (...) ואם נאמנת לומר טהורה אני, אחר שאמרה טמאה אני. [תשובה] האשה נאמנת על טומאתה וטהרתה, שנאמר (ויקרא ט"ו) וספרה לה לעצמה, כדאיתא בפרק המדיר (כתובות ע"ב ע"א). ואם אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טבלתי אח"כ, נאמנת. ואם אמרה טהורה הייתי באותה שעה, אם נתנה אמתלא לדבריה, כגון שאמרה אותה שעה היתה אחותך בבית ונתביישתי ממנה, או לא היה לי כח לסבול אותה שעה, נאמנת. וכן הוא בפ"ב דכתובות בבלי (כ"ב ע"ב) וירושלמי (ה"ב).
<h2>דף סא.</h2>
שאלת הנדה כיצד יתנהג עמה בעלה. ואם ימי נדות כימי ליבון, או יש ביניהם הפרש. תשובה. אין הפרש בין ימי ליבון לימי נדות, שאין אשה עולה מטומאתה אלא בטבילה. ודורות הראשונים היו טובלות אחר ז' אם פסקה טבילה דאורייתא, ואח"כ סופרת ז' נקיים כמנהג בנות ישראל. ובזה אמרו בפ"ק דשבת (י"ג ע"א) שהיה מיקל אותו תלמיד ליגע בה, ואמר אליהו זכור לטוב ברוך המקום שעקרו, שלא נשא פנים לתורה, לעשות סייג מדבריהם. כ"כ ר"ת ז"ל.
(שאלה) ואם היא מצעת השולחן בפני בעלה. (תשובה) מותרת להציע שלחן בפני בעלה, שלא אסרו אלא הצעת המיטה בפניו.
(שאלה) ואם אוכלת עמו על שולחן או על מפה אחת. ואם אוכל בקערה אחת עם אנשים אחרים. (תשובה) לאכול על שלחן אחד בקערה מיוחדת לה, הראב"ד ז"ל אסר, כדין שני אכסנאים זה אוכל בשר וזה אוכל גבינה. ובספר עמודי גולה כתוב שאנחנו אוכלין בשלחנות גדולות אין להקפיד כי אם בקערה אחת, דאפילו עם אחרים אסור.
(שאלה) ואם ישב עמה על השמיכה או על הסדין. ואם ישב עמה ע"ג קרקע בקירוב ד' אמות. (תשובה) לישב סמוך לה בקרקע ע"ג מחצלת מותר, וא"צ הרחקת ד' אמות, שלא נאסרה אלא נגיעה ממש. וכ"כ הרמב"ם ז"ל.
(שאלה) ואם יקח מידה כלום, או משליך מידו לידה. (תשובה) אסור להושיט דבר מידו לידה. ובגמרא בפרק אף ע"פ (כתובות ס"א ע"א) משמע דוקא מידי דאכילה, אבל רש"י ז"ל היה נזהר אפילו להושיט לה מפתח, וכן נהגו. וליטול מידה התינוק, נראה שמותר, דחי נושא את עצמו (שבת צ"ד ע"א). ולהשליך מידו לידה מותר, שלא אסרו אלא על ידי חבור בהושטה.
(שאלה) ואם ישנו ע"ג מטה אחת, הוא בסדינו והיא בסדינה. (תשובה) לישן במטה אחת אסרו בגמרא בפ"ק דשבת (י"ג ע"א) הוא בבגדו והיא בבגדה, כאשת איש, שהכתוב הקישן ביחזקאל, שנאמר (יחזקאל י"ח) ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה בנדת טומאתה לא קרב, וכל שכיבה שהיא אסורה עם אשת איש אסורה באשתו נדה. אבל יש לחלק בזה, אם המטה היא מיוחדת לה אסור, כמ"ש הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש. וכן אם היא מטלטלת. אבל אם אינה מיוחדת לה, אם המטה היא רחבה (ואינו) [ואינן] מתקרבין זה לזה ודאי מותר, שלא אסרו אלא קריבה, אבל זה אינו אלא ייחוד. ואף ע"פ שבשאר עריות אסור להתייחד, עם אשתו נדה מותר להתייחד, כדאיתא בפ"ק דכתובות (ד' ע"ב) ובפרק הדר (עירובין ס"ג ע"ב), ובסנהדרין (ל"ט ע"א) אמרינן בהאי סוגה בשושנים. ובלבד שתהא ישנה בכלי מצע מיוחד לה, והוא בכלי מצע מיוחד לו.
(שאלה) ואם יכול לדבר עמה דרך שחוק, כדרך שמדבר עמה כשהיא טהורה. (תשובה) באבות (פ"א מ"ה) שנינו אל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו ק"ו באשת חבירו. ובאבות דרבי נתן (פ"ב) פירשו באשתו נדה. ורש"י ז"ל פירש באשתו טהורה.
(שאלה) ואם יהיה אחד מהם חולה, אם תוכל לישב בצדו, או אם תאכילהו ותשקהו ותציע לו המטה בפניו, ותלבישהו בגדים ותחלוץ לו אחרים, ותמשמש בבשרו אם הוא חם. ואם יכול הוא ג"כ לעשות לה כן. (תשובה) בעת החולי אם אסורה קריבה זה לזה והצעה וכל הדברים האסורים משום הרחקה, אם לא. הרשב"א זלה"ה החמיר בזה בתשובה, ולא התיר אלא א"כ יש צורך פקוח נפש, ואין אחר בעיר שיעשו דברים אלו על ידו. ולפי הנראה אפשר להקל באיסורין דרבנן להתרפאות בהם שלא במקום סכנה, כדמוכח בפרק כל שעה (פסחים כ"ה ע"ב), וכל מה שאפשר להחמיר בזה הוא בדברים הנכנסים בגוף, שאין מתרפאין בהם אלא במקום סכנה. וכ"כ הרמב"ן ז"ל בספר תורת האדם. מ"מ אם אפשר על ידי אחרים לא נתיר איסורא דרבנן.
(שאלה) ואם הוא רשאי ליגע בבגדיה כשהם לבושים עליה או חלוצים. ואם יכול לישב על מטתה, או לישן עליה. ואם יוכל ליגע בה בעץ או בקנה. (תשובה) ליגע בבגדיה, בעודה לבושה יש להתרחק. אבל בשאינן עליה מותר, שלא נאסר משכב ומושב שלה אלא לטהרות, אבל לבעלה לא.
<h2>דף עב.</h2>
[שאלה] ואם נאמנת לומר כבר טבלתי. (...) ואם נאמנת לומר טהורה אני, אחר שאמרה טמאה אני. [תשובה] האשה נאמנת על טומאתה וטהרתה, שנאמר (ויקרא ט"ו) וספרה לה לעצמה, כדאיתא בפרק המדיר (כתובות ע"ב ע"א). ואם אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טבלתי אח"כ, נאמנת. ואם אמרה טהורה הייתי באותה שעה, אם נתנה אמתלא לדבריה, כגון שאמרה אותה שעה היתה אחותך בבית ונתביישתי ממנה, או לא היה לי כח לסבול אותה שעה, נאמנת. וכן הוא בפ"ב דכתובות בבלי (כ"ב ע"ב) וירושלמי (ה"ב).
